חובת מעשר בשנת השמיטה

1. פירות האילן שחנטו בשנה השישית, אף שנגמר בישולם בשביעית ונלקטו בשביעית, דינם כפירות שישית, וחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות כדין שנה רגילה [בברכה – בטבל ודאי]. ויש לעשר מהם מעשר עני [וליתנו לעני, וראוי להדר ולתת לעני אף בספק טבל]. כמו כן יש לעשר מהם כבכל השנים מעשר ראשון, ובטבל ודאי חייב אף לתת ללוי.
2. פירות וירקות המחולקים במסגרת "אוצר בית דין" הרי שהם הפקר ופטור להפריש מהם תרומות ומעשרות.
3. פירות וירקות שגדלו בערבה הדרומית, דינם כתוצרת חו"ל ופטור להפריש מהם תרומות ומעשרות.
4. ירקות שגדלו במצע מנותק, חייב להפריש מהם תרומות ומעשרות, ומפריש מעשר ראשון ונותנו ללוי [בטבל ודאי], וכמו כן מפריש מעשר עני ונותנו לעני.
5. פירות וירקות שגדלו אצל נכרי, אם גמר מלאכת הירקות היתה אצל הנכרי, פטור להפריש מזה לחלוטין תרומות ומעשרות. ואם גמר המלאכה היה על ידי הישראל, חייבים להפריש מזה תרומות ומעשרות, אך ללא ברכה. את המעשר ראשון חייבים להפריש, אך אין חובה לתת ללוי. והמעשר הנוסף הנוהג בשנה זו, הוא מעשר עני, וחייב ליתנו לעניים, משום תקנה מיוחדת שעשו בשנה השביעית עבור העניים. אולם יש הסוברים שירקות שגדלו אצל נכרי וגמר הישראל את מלאכתם, יש להפריש מעשר שני ולא עני, ולכן הורו שלמעשה יש להפריש את שני סוגי המעשרות מספק, ולומר בלשון תנאי "אם צריך מעשר שני וכו', ואם צריך מעשר עני וכו'" וכמופיע בנוסח ההפרשה. אולם דעת מרן בבית יוסף שמפריש רק מעשר עני וכן עיקר.
6. כיון שכאמור יש מציאות של חובת מעשר ראשון ועני בשנת השמיטה, וכמו כן, כיון שיש הסוברים שיש חובה להפריש מספק אף מעשר שני, וכמו כן חילול רבעי נוהג אף בשנה זו, אשר על כן "בית המעשר" מפעיל את כל המסגרות כרגיל אף בשנה זו שנת השמיטה, וכל אדם ינהג על פי האמור לעיל.

בברכה

שניאור ז. רווח

יו"ר המכון