שנות מעשר עני ומעשר שני וההבדל ביניהם

ענץ עץ זית. קישוט

במחזור השנים שבין השנה הראשונה לשביעית ישנם שנתיים המוגדרות בהלכה כשנות "מעשר עני" – השנים: שלישית ושישית. האחת, הראשונה, נמצאת בין שנתיים של מעשר שני ולאחריה שוב שנתיים של מעשר שני, ואילו השניה – לפניה מעשר שני ולאחריה שנת השמיטה.

האם יש משמעות לכך, והאם יש הבדל בין שתי שנות המעשר עני?

התשובה לשאלה האחרונה, על פי ההלכה, היא שאין כל הבדל בין שתי שנות המעשר עני, וכל הלכות מעשר עני שווים בין שלישית לשישית. אולם מכיוון האחר – לא ההלכתי – נראה להסביר את מהות מקומם של שנות מעשר עני, ואת ההבדל בין השנה השלישית לשישית.

כידוע, למספר שבע שורשים עמוקים עוד בראשיתה של הבריאה, ובאופן הנהגת העולמות מאז ועד עתה, ומבואר בספרי הקבלה והחסידות שכיום מונהגים אנו בשבע הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. בעוד שהשלוש הראשונות – כתר, חכמה, בינה – הינם אופן הנהגה לעתיד. כן ידוע שמבנה הספירות נחלק לימין (חסד, נצח), לשמאל (גבורה, הוד) ולאמצע (תפארת ויסוד). ספירות הימין מבטאות את החסד, הנתינה ללא כל הגבלה, ואילו ספירות השמאל (גבורה, הוד) מבטאות את הדין והצמצום, בעוד שספירות האמצע (תפארת ויסוד) מבטאות את המיצוע והנתינה על פי הרחמים.

ומכאן לעניננו: ספירות האמצע – תפארת ויסוד – המבטאות את הרחמים הינם כנגד שנות מעשר עני, וכשם שספירות אלו מבטאות את ההשפעה על פי המיצוע בין החסד ללא גבול לבין הדין והצמצום, כך גם בשנות מעשר עני מצווים אנו על פי התורה לתת לעני מפרי הארץ ותבואתה. ואף עני זה, אינו כל אדם הפושט יד, אלא דוקא המוגדר כעני על פי ההלכה. כלומר, לא נתינה לעני ללא כל בדיקה בהיזדקקותו, אלא דוקא עני הניצרך על פי קריטריונים הלכתיים. ומכאן מידת האמצע, התפארת, הרחמים – במקום לשמור ולנצל באופן עצמאי את המעשר (דין, צימצום), עלינו לתיתו לעני (חסד), אך הראוי לכך (תפארת).

ומכאן להבדל בין תפארת ליסוד, ולהבדל בין השנה השלישית לשישית. התפארת היא המיזוג, הפאר, הרחמים, שבין המידות הקוטביות, היא כנגד שנת המעשר השלישית, שבין שתי שנות מעשר שני. אולם היסוד, המעביר את השפע אל המלכות, הוא כנגד שנת המעשר השישית השופעת אל השמיטה, אף היא מלכות – אפקעתא דרחמנא.

יהי רצון שנזכה במהרה בימינו שיחון עלינו הבורא גם דרך חכמה ובינה – אמן.

חוברת בית המעשר
מיטב ספרי המכון
ספרי תולעת שני
פעילות המכון

מחקר יישומי במצוות התלויות בארץ

מציאת כנה לעץ האגס ללא מגבלות ההלכה

פיקוח וייעוץ כשרותי

פתרונות לסוגי מזון מן הצומח ומן החי

אוצר בית דין

מפקח ומבקר את השטחים והחקלאים

ימי עיון והדרכות

לכל המגזרים ולכל הגילאים

תנובות שדה

חוברת דו-חודשי עדכנית לציבור הרחב

בית מדרש ללימוד תורת "זרעים"

בית מדרש ללימוד הלכתי של מצוות התלויות בארץ

ספרי המכון
אודות המכון למצוות התלויות בארץ

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

לוגו המכון למצוות התלויות בארץ